aaa
מלאו את השאלון שלהלן ואני חוזרת אליכם עם המשך האבחון והטיפול >>> 

לתינוק עם רגישות יתר בתחושת התנועה, התחושה הווסטיבולרית) יכולות להיות השפעות גדולות על ההתפתחות.

התחושה הווסטיבולרית היא תחושה שהקולטנים שלה  נמצאים בתוך האוזן הפנימית (מעל השבלול).  יש הקוראים לה בטעות- מערכת שיווי המשקל, אולם התפקוד של שיווי המשקל הוא תפקוד שבנוי גם על התחושה הווסטיבולרית וגם על התחושה העמוקה של השרירים והמפרקים ( התחושה הפרופריוצפטיבית) וגם על המוטוריקה (ההפעלה המוטורית) ומסתייעת גם בראייה, אך אינה תלויה בה.  התחושה הווסטיבולרית היא גם תחושת התנועה שלנו במרחב, והיא גם תורמת רבות לשיווי המשקל.

החוש הווסטיבולרי הוא חוש נסתר ולכן רוב האנשים לא מכירים אותו. מתוודעים אליו רק כאשר יש פגיעה, כמו ורטיגו.

להיבטים ווסטיבולריים יש השפעה חזקה מאד על חווית הביטחון העצמי, הגופני שלנו בחיים. כאשר המערכת הזו נפגעת, מאבדים את הביטחון הבסיסי. כמו כן, יש לה גם קשר למערכת האוטונומית  שגורמת לכאבי ראש, בחילות, הקאות, זיעה קרה, או הרגשה שעומדים להתעלף.

השמיעה  אגב, התפתחה מתוך המערכת הווסטיבולרית, כלומר, השבלול השמיעתי התפתח בעובר מתוך אותה מערכת.

למערכת הווסטיבולרית קשרים מאד חשובים עם הרבה תפקודים בעלי ערך כמו: רמת העוררות הכללית, ויסות טונוס השרירים  (מתח השרירים), יציבה (מנח הגוף), קואורדינציה כללית, מערכת העצבים האוטונומית ותגובותיה, הראייה ותנועות העיניים והקשב השמיעתי.

מה קורה לתינוק ,מאד צעיר, שרגיש רגישות יתר וסטיבולרית?

 תינוק כזה, עלול להגיב בצורה שונה מתינוקות אחרים בכל סוג של תנועה.

למשל, הרמת התינוק על הידיים משכיבה זו גרייה ווסטיבולרית גדולה מאד (שינוי המנח במרחב).

לתינוקות צעירים יש רפלקסים טבעיים שבמשך הגדילה נעלמים, בעצם הם מעוכבים ע"י מערכות מוחיות מתקדמות.

כאשר מרימים או משכיבים את התינוק, התנועה עלולה לגרום לו להגיב ברפלקס מורו.  רפלקס זה הוא תנועה של " נפילה חופשית" : הראש נזרק אחורה, יש הקשתה של הגב, הידיים הולכות קדימה וכל זה מלווה בבכי (מצוקה).

לתינוק , שרגיש רגישות יתר, כל הרמה או השכבה יפעילו את רפלקס מורו, שלא היה מופעל אם לא היה רגיש יתר.  מידת הרגישות היא זו שקובעת את עוצמת הרפלקס. תינוק , שמפעיל את רפלקס מורו, עלול לגרום לאם לחוות דחייה ועלול להיות מצב בו תגיב לאירועים האלו בצורה לא טובה כמו, כעס, דכדוך והאשמה עצמית.

שלב התפתחות נוסף הוא ההתהפכות. לפעמים זו הפתעה מאיימת אם התינוק רגיש יתר, ואז נוצרת תגובת יתר של בהלה , התינוק ימנע מלהתגלגל וזה יפגע, כאמור, בהתפתחות שלו.

הרמת הראש והחזקתו בשכיבה, זו הפעלת שיווי משקל, וכמובן גם הרמת הידיים, עמידה על ארבע או זחילה.

חשוב לדעת שגם אם מערכת מורשת ( בגנים) עדיין היא מותנית בהתנסויות.

ככל שהתינוק יוצר חסכים גדולים יותר, המערכת מתנוונת, לא מתפתחת מספיק ואז יש דחייה של ההתפתחות וכאמור, נוצרות בעיות התפתחות. כאשר יגיע למעון / לגן הוא עלול להימנע מפעילויות , ששאר הילדים אוהבים (פעילויות מוטוריות).

 חשוב לזהות את הבעיה ולתת טיפול ווסטיבולרי מאד פשוט, גלגולים שונים, סיבובים, קפיצות ועוד, וכל זאת במינון מדויק על פי הרגישות.