aaa
מלאו את השאלון שלהלן ואני חוזרת אליכם עם המשך האבחון והטיפול >>> 

דיסלקציה היא אחת מליקויי למידה נפוצים. האם דיסלקציה היא הגדרה או מצב? על כך המאמר הבא.

שפינוזה אמר : " כל המגדיר דבר – מגבילו".

שמות משפיעים על האמונות של האנשים ביחס לכל האפשרויות שפתוחות בפני האנשים בעלי השמות. מילים יכולות להביא לידי כך שאנשים בסביבה יחליטו החלטות שאינן קשורות לילד או למבוגר אלא לכותרת עצמה. אפשר לומר גם שקיומם של השמות מגביל את הדמיון , ההשתאות והסקרנות של בני האדם.

מילים שמגדירות בעיה כלשהי, בעצם סוגרות את אפשרויות הטיפול.

אם מגדירים שם, למשל דיסלקציה, כתיאור מצב, אזי יש אפשרות לשינוי.

במילון מוגדרת המילה "דיסלקציה" – "כמצבו בבעיית הקריאה".

ישנה טעות במחשבה ,שאם מישהו דיסלקטי, הוא יישאר כך. למעשה, זהו רק תיאור מצב, שיכול להשתנות. לכן חשוב להוריד את התווית מעל ראשו של האדם, שאומרת שהוא דיסלקטי, וראוי לומר שהוא נמצא במצב דיסלקטי.

מהי תשתית הלמידה?

 בתשתית, של היכולת ללמוד לקרוא, ישנם 3 "עמודים":

1."עמוד שמיעתי"  – פונטי (צליל), לשוני, שפתי, זיכרון שמיעתי, אבחנה פונטית (בין צלילים).

2. "עמוד חזותי" – גרפי, אורטוגרפי (אבחנה בין צורות), ראיה, קשב חזותי, כיווניות.

3. "עמוד מקשר" – יכולות מוחיות של שילוב ותיאום סמל(צליל) – מלל(אותיות).

רק מי שתפקודי "העמוד השמיעתי והחזותי" נמצאים תקינים ויש קישור מתאים ביניהם, אזי יש לו תשתית לביסוס לימוד הקריאה.

ל"דיסלקציה" ישנן הרבה סיבות שונות ולכן יש מגוון של טיפולים, ולכל אדם "דיסלקטי" יותאם טיפול שונה על מנת לשפר את מצבו בקריאה.

הסיבות השונות הן:

1. סגירת קשב בגלל רגישות יתר שמיעתית. למשל, אם תינוק סוגר את הקשב למלל, הוא עלול לא לפתח שפה. במקרים קיצוניים, אצל אוטיסטים, לא תתפתח שפה !

2. סגירת קשב לא טוטלית, כלומר לא נוח עם חלק מהצלילים, כמו צלילים מתפוצצים : צ,פ,ז, ואז יש עיוות בהגייתן.

3. רגישות שמיעתית גורמת לקושי בהבחנה פונטית (בין צלילים) שגורמת לקושי בקשר בין אותיות וצלילים שמביאה לבעיה בקריאה וכתיבה. ( ב-פ, ג-ק, ד-ת, ז-ס, מ-נ).

4. קושי בהגיית הצלילים ,בגלל קושי בשמיעתם, נוצר משליטה מוטורית בכלי הדיבור, מהיפוטוניה ודיספרקסיה (ארגון התנועות) של הדיבור.

5. בעיה ברצף הצלילים, שזהו תפקוד גבוה של המוח, מביא לקשיים בקריאה.( כי צריך ליצור רצפים: משפט, פסקה…).

אם יש בעיה ברצף, הילד יפסיק להתאמץ, יאבד קשב, יהיה מתוסכל ויוותר על תקשורת.

6. מודעות פונולוגית( כותבים את הצלילים של המילה). למשל: אם ניקח מהמילה "שולחן" את ה"שול"… מה יישאר?- "חן" ( ולא רגליים…)

כאשר ישנם קשיים גדולים אצל ילדים בגן חובה , הדבר מנבא ליקויי קריאה.

7. זיכרון שמיעתי מיידי, חשוב מאד בהבנת הנקרא.

8. רגישות יתר לעוצמת האור, כלומר, הילד מסתנוור מהדף / לוח. מביא לקושי גדול בקריאה.

9. חסר בקשב הפריפיאלי (הראייה הצידית) :מי שמגרה את עצמו בתנועה וקונטרסט ( למשל נפנופי ידיים בצידי הראש), לא יגיב לתמונה שלא זזה.(בספר).

10. תפקודי ראייה: דיפלופייה (פזילה), בעיות בכינוס ,בעיות במעקבי עיניים (שרירי עיניים ,בידול), נטייה לפזילה, היפרמטרופייה ( כיווץ יתר קיצוני של השרירים), אסטיגמציה, דומיננטיות עינית שאחראית על כיווניות.

כל אחד מאלה עלול לגרום לשיבוש הקריאה.

11. חוסר הצלבה, חוסר חציית קו אמצע, דומיננטיות מוצלבת, חוסר כיווניות – כלומר, חוסר תיאום פנימי של חלקי המוח שגורם לחוסר תיאום סמל – מלל.

לכן – אל תגידו " אני.. ילדי.. בן-זוגי –דיסלקטי" ואל תשלימו עם המצב. בכל גיל ניתן לשפר קשיי קריאה.

 מרכז אבחון וטיפול לליקויי תפקוד ולמידה, נותן מענה טיפולי לכל בעיה שגורמת למצב דיסלקטי, ואפשר לצאת מהמצב הזה, ואיזה קסם… " אני.. ילדי.. בן זוגי – כבר לא דיסלקטי"