aaa
מלאו את השאלון שלהלן ואני חוזרת אליכם עם המשך האבחון והטיפול >>> 

לילד אין חברים, הוא רוצה להזמין חברים אך לא יודע איך, הוא אלים מילולית או פיזית בחברת ילדים אחרים.. מוכר לכם? לפעמים קשיים חברתיים יושבים על חוסר ויסות תחושתי למשל, רגישות למגע ועל כך המאמר המקצועי הבא ישפוך אור.

מהי ההתקשרות הראשונית ?

זהו התהליך, בתחילת החיים, שבו התינוק מתקשר, מתאהב במטפלים הראשונים, הקבועים והעקביים שלו. ההתקשרות הזו היא על תנאי ,לא מובטחת. התנאי הוא שהמטפלים הראשונים יתנו לתינוק מגעיות מלבבת ועקבית לאורך ציר הזמן ההתפתחותי. חוויית האהבה תהיה באמצעות מגע כמו ליטופים, נשיקות. סוג החוויה הזו הוא קריטי.

אם התינוק לא יפגוש התנהגות מגעית מלבבת הוא לא ייצור התקשרות. (גם אם במורש יש לו את האופציה להתקשר התקשרות ראשונית) אי יצירת התקשרות כלומר- לא יפתח קשרים חברתיים כל חייו. הוא יהיה חריג חברתית, ואפילו עלול לא לחיות הרבה שנים. יש תלות גדולה באהבה שמסוגלים לחוות דרך תחושת המגע.

לפי התפיסה הביהביוריסטית, התינוק לומד לאהוב את אמו מפני שהיא מספקת את הדחפים הראשונים שלו. (מפחיתה דחף). בעצם, נכון לומר שהילד מקושר אל האנשים הקרובים אליו דרך המגעיות החיובית וזה מבטיח שיהיה קשור למי שנותן לו את סיפוק הדחפים (לא על בסיס הפחתת הדחפים).

כדי להבין טוב יותר , אסביר על אתולוגיה שהיא חקר ההתנהגות של בע"ח. (זהו מקצוע ביניים בין זואולוגיה ופסיכולוגיה). כאן בודקים את האדם כבעל חיים ואת ההתנהגות שלו.

לורנץ הביא לידיעה לעולם המדעי את העובדה שעופות מים שונים, כשבוקעים מהביצה ,הם מתחילים ללכת ולעקוב אחרי הדמות הראשונה שלידם, שיכולה להיות גם בני-אדם, התהליך הזה נקרא "Imprinting" = הטבעה, החתמה. האפרוח מצויד בתורשה שלו באופציה לנעול קשר, שיתבטא במעקב אחרי הדמות שתנוע בסביבה שלו כשיבקע מהביצה. הגירוי שיוצר את נעילת הקשר הוא גירוי חזותי נע כלומר, משהו זז, בתנועה. סוג מסוים של ברווז יש לו טביעה מסוימת שהגירוי צריך להיות חזותי, שמיעתי ובגובה מסוים.

רעיונות ההטבעה נבדקו במעבדה והראו כמה הם סותרים את תפיסת העולם הביהביוריסטית. אם שמו לברווז מכשולים בדרך, המעקב רק התחזק.

במקרה של בני האדם הגירוי של ההתקשרות צריך להיות מגעי. במקרה של יונקים, אוכלי עשב, הגירוי הוא ריחי, ויש התנהגות של עקיבה. (במקרה והם ישר עומדים על הרגליים).

Harlow  חקר קופיפים צעירים, שהופרדו מיד עם לידתם מאמותיהם, והוכנסו לכלוב עם 2 דמויות חלופיות (תיל מלופף סביב בקבוק אוכל ובול-עץ עטוף במגבת פרוותית). הקופיפים מיד קפצו על המגבת הפרוותית וכשהיו רעבים למדו שאפשר ללכת "לדמות" השנייה ולאכול. התנהגויות מאוד מזכירות התנהגויות של קופיפים עם אמותיהם בטבע.

התחושה שהופעלה: מגעית והיאחזות, (ולא הפחתת הדחף – האכילה). ברגע שלקחו להם את דמות המגבת הפרוותית הם צרחו ובכו ונכנסו לדיכאון ובסוף מתו.

במחקר ארוך, שנערך בלונדון בבתי יתומים מאולתרים (שכלל ניקיון, האכלה, אבל ללא מגעיות מלבבת) ע"י רנה ספיץ, על התפתחות לאורך 30 שנה נמצא כי איש מהם לא יצא מעולם מהמוסד, חלק לא מבוטל נפטר בגיל 16.

ג'ון בולבי  קרא את האינפורמציות של ספיץ ופיתח תאוריה: "חסך אימהי" ואח"כ פיתח את התאוריה של "התקשרות הראשונית".

חשוב להבין כי המגעיות המלבבת בראשית החיים היא למעשה תנאי התפתחותי חיוני  שהתינוק חייב לפגוש על מנת להתקשר = "מגע מזין". ככל שיש לילד התקשרות ראשונית טובה יותר הוא חופשי יותר לבניית כשירות , פעילויות של חקירת העולם סביבו.

אוטו רנק פיתח תיאוריות של אישיות מה שמניע אותנו כבני אדם בעולם זהו מתח בין 2 פחדים בסיסיים – הפחד מהחיים והפחד מהמוות. החיים הם התבדלות מתוך הסביבה (להיות נבדל, אינדווידואל). המוות – הטמעה בסביבה. תהליך החיים הוא תהליך של התבדלות, עצמאות אינדווידואליזציה. הוא מלא בפחדים, מאיים.

יש אופטימיות בזוגיות הטובה. לכל אחד בתוך הזוגיות הטובה יש אפשרות להיות בתוך… ואת הרשות לאינדווידואליות…

כיצד ההתקשרות יושבת על גבי התחושות שלנו?

 התינוק יוצר התקשרות שונה לאנשים שונים באמצע שנת החיים הראשונה שלו. התנאי ההתפתחותי שחייב להיות כאן הוא זיהוי. (בין האם למישהו אחר) זיהוי חזותי: הוא צריך לזכור פנים מסוימות – זה מאוד מסובך, צריך להבדיל פנים מפנים. גם פני האם המסוימת עצמה משתנים. הוא צריך ללמוד את התווים הטיפוסים שמאפיינים את הפנים המסוימות למרות תנאי הסביבה המשתנים. משהו בפנים של האם מושך את הקשב החזותי של התינוק, נוצר קשר עין. הדבר דורש זיכרון ודורש למידה (ואת זה האם מספקת ע"י ההמצאות שלה אתו). התינוק מגיע לעולם כשיש לו נטייה מראש להתעניין חזותית בפנים.

 Fantz בדק ילודים מיד אחרי הלידה. הציג להם דמות מטרה ניידת ונייחת שם לב שתינוקות עוקבים אחרי מטרה נעה. משהו שזז מושך יותר את הקשב החזותי ממשהו שלא זז. תנועה היא גורם מס' 1 לקשב חזותי ואילו הבדלי בהירות (קונטרסט) הוא גורם מס' 2 לקשב חזותי.

תינוקות נולדים עם העדפות מאוד מסוימות של קשב חזותי. הפנים של האם כוללים את כל הדברים שמושכים קשב חזותי. הפנים נעות ובתוכן העיניים נעות, יש קונטרסט בעיניים ולכן התינוקות מסתכלים לאם בעיניים.

הזיהוי החזותי יושב על התכונות של הקשב החזותי. כשיש לתינוק תקלה בקשב החזותי עלול לשבש את ההיבט של למידת הפנים של אלו שקרובים אליו – הלמידה.

הזיהוי השמיעתי –  התינוק יזהה את הקולות של האימא. יש לו נטייה מלידה להגיב לצלילים שמדברים אתו (ולא במקרה הם גבוהים).

גם בקשב השמיעתי – מתעל את התינוק לשים לב לאלה שנמצאים בסביבתו. אם לא תהיה קשירה של קשר ריחי, חזותי ושמיעתי הילד לא ילמד איך לזהות את המטפל הקבוע שלו.

 ההתקשרות הראשונית – מערכת הקשב החושי.

מחקר שנעשה: כאשר האם, של גור שיונק, יוצאת לצוד, היא מפסיקה ללקק את גוריה, המוח שלהם קולט את העדר התחושה המגעית לאורך ציר הזמן, וגורם להפרשה של אנזים מסוים שמעכב את ההורמונים של הגדילה, כלומר אותו גור מפסיק לגדול כאשר אמו לא נמצאת. כאשר היא חוזרת  ומלקקת אותו שוב, המוח מפסיק להפריש את אותו אנזים, ופעילות הורמוני הגדילה ממשיכה.

עשו את אותו דבר גם במעבדה והגיעו למסקנה שהעדר תחושה טקטילית גרמה להפרשת ההורמון.

כדי לשרוד משתלם ,מבחינה ביולוגית, שהגור ינצל את האנרגיה המעטה ולא יבזבז את האנרגיה לגדילה.

לגבי בני האדם: המדיניות ההיסטורית של הפגיות הייתה סטריליזציה של הפגים ולכן מנעו מהורים להתקרב לפגים כי הם לא מחוסנים. חלק מהפגיות עברו שינו פסיכולוגי כשהבינו את חשיבות הקשר המגעי לשני הצדדים. על בסיס המחקר על היונקים, נתנו להורים אפשרות לתת הרבה מגעיות לתינוק בפגיה כדי שמשקל הפגים יעלה (קריטריון הכי משמעתי בפגיה). התינוקות שקיבלו את המגעיות הרבה זינקו בהרבה גרמים במשקלם.

טיפ: כשאם נמצאת בדיכאון לאחר לידה כדאי מאוד לטפל בה בעיסוי טקטילי. טיפול מאוד פשוט שמביא לשינוי מאוד דרמטי מבחינה התפתחותית.

פן נוסף – הקשר לאלימות, תוקפנות, ידידות.

קיים מתאם מאוד גבוה בין הכאתו של הילד ע"י ההורה לבין אלימות הילד, אגרסיביות, (0.7) ( 1 זה אבסולוטי).

ההשערה של המחקר האנתרופולוגי הייתה שאינטימיות פיזית גדולה בינקות קשורה עם העדר אלימות בבגרות. מיעוט של אינטימיות פיזית בינקות וכן מגעיות שלילית בינקות (מכות, תוקפנות או מיניות אסורה) הביאה לאלימות רבה בבגרות.

להתפתחות חברתית קשר חזק מאד לויסות תחושתי,רגישות למגע.