aaa
מלאו את השאלון שלהלן ואני חוזרת אליכם עם המשך האבחון והטיפול >>> 

אני נותנת לכם ההורים ,הגננות טיפים להתנסויות חשובות לגבי שלבי התפתחות הילד בגילאי שנתיים -שלוש שנים, על מנת להביא את כל התפקודים הבסיסיים של הילדים למצב תקין, כי זה הבסיס אח"כ ללמידה.

הגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית היא בראש וראשונה גישה התפתחותית. התפתחות היא משהו שכל הזמן משתנה.

ישנם 3 תחומי פעולה:

1.הטיפול, כשהבעיה כבר נוצרה, יהיה באותו שלב התפתחותי שהוליד את הבעיה.

2.המניעה, אם יודעים איזה תפקודים דרושים, אפשר כבר מוקדם לעבוד כמניעה.

3. הקידום, אם מבינים מה התפקודים הבסיסיים לתפקודים חשובים יותר ולומדים מה ההתנסויות שמקדמות את אותם תפקודים בסיסיים, אז אפשר להרכיב מערכת טיפולית על בסיס אותן התנסויות.

לפיכך אני נותנת לכם ההורים / הגננות, טיפים להתנסויות חשובות בגילאי שנתיים -שלוש שנים, על מנת להביא את כל התפקודים הבסיסיים של הילדים למצב תקין, כי זה הבסיס אח"כ ללמידה.

מוטוריקה גסה

מגיל שנתיים : הילד אמור לרוץ חופשי, לעקוף מכשולים בריצה,לעצור בקלות. יש שליטה בתנועות.

הילד כורע על ברכיו כדי להתעסק במשחק, ומתרומם בלי עזרת ידיים.

עולה במדרגות, שתי רגליים על כל מדרגה ונעזר במעקה.

מטפס חופשי על רהיטים, התחלה של עליה בסולם, מגלשה.

זה הזמן לשים לב אם הילד נופל, לא "מתרומם" לעצמאות, בעל ניידות מסוכנת במרחב.

בגיל שנתיים וחצי ומעלה: הילד מסוגל לעמוד על רגל אחת לזמן קצר. מתחיל לחקות..בדיקה של שיווי משקל והתנתקות מהקרקע.

הוא מסיע תלת אופן, יש אלטרנציה של הרגליים (רגל,רגל). זהו בידול, הפרדת תנועות ברגליים.

עכשיו הוא אמור לעלות במדרגות – רגל אחת על כל מדרגה.

הוא בועט בכדור , שזה גם צורה של בידול. יכול לעמוד על רגל אחת ולבעוט בשניה.

כל יכולת הבידול של הילד צריכה להתפתח, חשוב אח"כ לכתיבה.( יד אחת מונחת, השנייה כותבת..)

מה לתת לעשות?

1. לעמוד על קצות אצבעות. זוהי תחושה של התנתקות מהקרקע. אח"כ ללכת על קצות אצבעות.

2.  כל המשחקים של " עוגה,עוגה" : לשבת, לקום, שינוי כיוונים ומהלכים במרחב.

3.  בריכה – תחושה של ציפה במים, הרגשה של תחושה מחוץ למים ובתוך. יש בידול טוב רפלקסיבי של התנועות בתוך המים. כדאי לשים מצופים או "בננה" מתחת לחזה.

4. ללכת לפי קצב, קפיצות במרחב, חישוקים. להתאים את הקצב לתנועות של הגוף. זהו הבסיס של רצף, שפה, דיבור, דקלום, מניה, ספירה. גם לנשימה יש מקצב.

5. לעודד תנועה. התחלת פיתוח של שיווי משקל : ללכת על אבני מדרכת, על קורה,על  חומות נמוכות. אחרי גיל שנתיים וחצי- יש ניסיונות של הליכה עקב בצד אגודל.

אפשר לתת ללכת על עקבות רגליים עם מרקמים שונים.

מוטוריקה עדינה

הילד מסוגל לקלף בננה שהתחילו לקלף עבורו. הוא מסוגל להוריד עטיפה מסוכרייה.

מחזיק בעפרון באגודל, ובשתי אצבעות קרובות. עדיין לא אחיזה מבודלת. (טריפוד).

יכול להעביר דף בודד בספר.

מעתיק צורת עיגול. עושה עיגול אחד ואז עושה עוד עיגול (מעתיק אותו). זהו תהליך של קריאה וכתיבה.

מקפל נייר – קיפול אחד אחרי הדגמה. לא חשוב הדיוק. ( בגיל 4 כן חשוב הדיוק).

מי שלא מסוגל לעשות זה לאו דווקא בגלל שלא מסוגל אלא בגלל שלא נותנים לו להתנסות.

כל אחיזה ,אחרי גיל 4, שאינה טריפוד, היא אינה נכונה. חשוב לעבוד על בידול אצבעות, היפוטוניה, חגורת כתפיים חלשה וכו'.

מה לתת לעשות?

 1. להמשיך את כל נושא החיקויים ולהכניס גורם מתווך: ציור של קווים, לצייר עם מקל בחול, עם גיר על המדרכה,  צבעי ידיים, קצף גילוח, חול, בוץ, צבעי רינגו, צבעי פנדה שבורים.

2. לאפשר המון ציור !

כבר עכשיו אפשר לראות אם יש חוסר התארגנות, רגישות טקטילית (התחושה על פני העור), רגישות פרופריוצפטיבית ( התחושה העמוקה של השרירים, מפרקים וגידים).

3. לתת לגזור במספריים. ( בידול- קצת קשה).

הרבה פעמים אחיזה נכונה בעפרון תביא לשיפור במספריים ולהיפך.

4. לשחק בדופלו, לגו, סברס. יש כאן גם הפרדה וגם ויסות כוח.

לפעמים יש תסכול כי לא יודעים לווסת כוח ולהפריד.

5. השחלת חרוזים על שיפוד (ללא השפיץ) שתקוע בפלסטלינה.

6. השחלת חרוזים על מנקי מקטרות (נותן תחושה טקטילית).