aaa

מלאו את השאלון שלהלן ואני חוזרת אליכם עם המשך האבחון והטיפול >>> 

ויסות חושי כגורם לבעיות חברתיות והתנהגותיות, להפרעות קשב וריכוז וליקויי למידה

תמונת מצב –  ליפעת ( שם בדוי ) , בת החמש , עימותים רבים עם אמה. זה מתחיל בבוקר בבחירת הבגדים שלא יהיו צמודים , בלי פתקית בצווארון, בלי כפתורים במכנסיים וחס וחלילה שהבד לא יהיה מצמר או קורדרוי ונגמר בערב במקלחת. בזמן חפיפת הראש, נשמעות הצרחות עד לב שמיים. על סירוק השיער , אין בכלל  מה לדבר. התקשורת, בין הבת לאמה, מבוססת על הרבה כעסים , שהולכים ומצטברים מיום ליום ומביאים בסופו של דבר לבעיות חברתיות והתנהגותיות ולהפרעות קשב וריכוז.

חוסר ויסות תחושתי,ויסות חושי, אצל ילדים ומבוגרים הוא אחד הגורמים להפרעות קשב וריכוז, ליקויי למידה, בעיות חברתיות והתנהגותיות. אבחון הפרעות קשב וריכוז, אבחון ליקויי למידה, בעיות חברתיות והתנהגותיות, נותן תמונה מקיפה. טיפול במרכז אבחון וטיפול להפרעות קשב וריכוז, בעיות חברתיות והתנהגותיות, על ידי חגית בן גיגי, מטפלת בגישה NDFA, תסייע לילדים ולמבוגרים להתגבר על בעיות באופן ידידותי וללא תרופות.

מהי תחושה?

 כשמדברים על תחושה ( sensation )   , מדברים בעצם על כל המערכות החושיות. למשל, תחושת המגע היא חלק מכלל התחושות.

 ערוצי התחושה הם התנאי לכל התקשורת שלנו עם העולם הסובב אותנו ועם עצמנו. זהו הנושא החשוב ביותר , אך גם המוזנח ביותר. כשיש הבדלים בתחושה, אזי יש הבדלים בסביבה ולכן ההתנהגות היא שונה.  עולמו ותגובתו של האדם תלויים באופן שבו הוא חווה או קולט את העולם.

התחושה, שנמצאת בבסיס ההתנהגותי, היא סובייקטיבית. אדם אחד לא יכול לחוש את מה שאדם אחר חש, ולכן לא יכול להבין את השני.

חריגות בתחושה יוצרת חריגות בהתנהגות. אבל, התנהגות משונה , שחורגת כאמור מהנורמות, היא למעשה פתרון לבעיה כלשהי.  הבעיה אינה ההתנהגות המשונה.

 לדוגמה: התנהגות היפראקטיבית – תנועתיות היתר היא פתרון לבעיה שאין מרגישים מספיק את השרירים והמפרקים.

דוגמה נוספת: "אסטרונאוטיות" –  עודף גרייה שמיעתית גורמת לילד/מבוגר לסגור עצמו מבפנים ומביאה להפרעות קשב וריכוז.

 ההבדלים הרבים בתחושות קשורים לויסות התחושתי, שהוא פונקציה של מערכת הקשב.

מהי מערכת הקשב?

 מערכת הקשב ( Attention ) היא מושג תפקודי. זוהי מערכת מוחית שעושה מעין עיבוד ראשוני של סינון, ויסות ומיון ראשוני של כל הגירויים שנכנסים באמצעות החושים השונים ומועברים למוח.

קשב אינו מתייחס רק לשמיעה אלא לכלל החושים כמו: מגע עדין, מגע עמוק, קשב חזותי, ריחי, טעמי עוד.

ויסות חושי השונה, אצל אנשים שונים בזמנים שונים, קובע את ההבדלים בתחושה. כאמור, אם יש קושי ויסות חושי , לרוב הוא ממוקד במערכת הקשב.

 מהו ויסות תחושתי?

 ויסות תחושתי הינו תהליך של עיבוד מידע שכולל בתוכו את כל המערכות התחושתיות. זהו האופן בו האדם קולט גירויים שונים, מעבד אותם ומגיב בהתנהגות מסתגלת לסביבה בה הוא נמצא.  התגובה אמורה להיות מתונה ומדורגת על מנת להימנע מהתנהגויות קיצוניות.

כאשר ויסות חושי אצל ילדים אינו תקין, יש השפעה ניכרת על ההתפתחות התחושתית, המוטורית, הרגשית והחברתית של הילד, כמו גם קושי בהסתגלות תקינה לסביבתו ומכאן להפרעות קשב וריכוז,ליקויי למידה, בעיות חברתיות והתנהגותיות . הוא גם עלול להשפיע על אישיותו ועיצוב אופיו כבוגר.

 כבר בשנות ה-70 הועלתה לראשונה ההשערה, ע"י ג'ין איירס – מרפאה בעיסוק אמריקאית, ,שחלק מן הילדים סובלים מהפרעה בעיבוד החושי ( SPD). מאז נערכו מחקרים רבים שביססו את הידע על הפרעה זו. על פי ההערכות, אחד מתוך עשרה ילדים לוקה בהפרעה, שגורמת לאי-שקט, פגיעה בהתפתחות רגשית וחברתית ותסכול רב של ההורים.

 ויסות חושי אצל ילדים עלול להיות קושי בתפקוד יומיומי. הוא עשוי להיראות בעל אינטליגנציה גבוהה ביותר, יחד עם זאת, מגושם ומסורבל, מסוגר בתוך עצמו או תוקפני.  הורים, מחנכים , אנשי מקצוע בתחום הרפואה ורפואת הנפש מתקשים לרוב לזהות את ההפרעה, ולכן עלולים לייחס בטעות את התנהגות הילד והדימוי העצמי הנמוך שלו, להיפראקטיביות, להפרעת קשב וריכוז, ללקויות למידה או בעיות רגשיות. לעתים , בשל הקושי לזהות, נותנים לילד טיפול תרופתי שפותר חלקי או שאינו פותר כלל את קשייו.

 על פי הגישה הנוירו- התפתחותית-תפקודית, ניתן טיפול מקיף שממוקד בקושי בויסות חושי, ויסות תחושתי. יש פתרון לכל תחושה ותחושה , אך הטיפול עצמו בילד אינו מספיק. חייבת להיות הבנה והכלה של הילד, והתייחסות נכונה של הסביבה, משפחה, אנשי חינוך,וכל האנשים האחרים בחייו של הילד. חשוב להימנע מהדבקת תוויות שגויות, שעלולות ללוות את הילד במשך כל חייו.

 לקריאה נוספת –  התנהגויות טיפוסיות לחוסר איזון תחושתי