aaa
מלאו את השאלון שלהלן ואני חוזרת אליכם עם המשך האבחון והטיפול >>> 

מספר חושים ניתנו לנו. כולם משמשים אותנו ביום יום וכל אחד יכול לחוש בעוצמה שונה את הגירויים מסביב. התפקיד של החושים השונים הוא לתת לנו אותות מהסביבה, להגן עלינו מפני סכנות ולאפשר לנו להרגיש את העולם. כאשר אחד מהחושים אינו מאוזן, הוא יכול לפגוע בתפיסת העולם ובמה שקורה מסביב ולכן התגובות יכולות להיות בהתאם.

בהסתכלות על ילדים עם קשיי ויסות חושי קל לראות שישנם כאלו ש"כל דבר מפריע להם" ולעומתם אחרים ש"לא מרגישים שום דבר". בזמן שילד אחד יסתכל על שלולית עם בוץ וילך מסביב, האחר יקפוץ לתוכה בשמחה וייהנה מכל רגע. הסיבה לשוני קשורה בין היתר בחוויית הוויסות החושי. אחד מרגיש בעוצמה את הלכלוך והוא מפריע לו (כמו גם מים שיכולים להשפריץ עליו) והאחר כמעט ולא ירגיש את הגירוי ובעיקר יתרגש לאפשרות לקפץ במים, גם אם אלו ישפריצו עליו.

לפעמים חוש אחד רגיש והאחר לא

לא רק שכל אחד מגיב אחרת לכל גירוי אלא גם אנשים שיש להם קשיי ויסות חושי יכולים להגיב בצורה שונה לכל גירוי בהתאם לחוש המופעל. למשל, ישנם אנשים הרגישים מאד למגע ויקפצו מכל נגיעה, אך בו זמנית רעש ומוזיקה חזקה לא יפריעו להם. זוהי כמובן רק דוגמה ואפשר לראות כי מגוון התגובות החושיות רחב מאד.

האם יש צורך לטפל בקשיי ויסות חושי במצב כזה?

קשיי ויסות חושי יכולים להופיע בצורות שונות והמשותף לכולן הוא הקושי להתמודד עם גירויים מסוימים. אצל אחדים ישנה רגישות גבוהה לגירוי ואצל אחרים ההפך, יש צורך בגירוי עוצמתי כדי שהוא יורגש. השאלה האם כדאי או לא כדאי לטפל במצב לא יכולה לקבל רק תשובה אחת והשאלה כיצד הדבר מתבטא וכיצד הוא משפיע על חיי היום יום.

עבור רבים, הרגישות התחושתית יכולה להוביל לריחוק חברתי (כמו למשל התרחקות ממקומות הומי אדם, מסיבות ומפגשים חברתיים בשל רגישות תחושתית, שמיעתית או ריחית). אצל חלק הדבר מתבטא בקושי לגוון במאכלים בשל הרגישות בחוש הטעם וגם בגלל המרקמים או הריח(מה שיכול להוביל אצל ילדים גם בררנות אכילה). במקרים בהם הקושי מוביל להתרחקות חברתית, הימנעות ממאכלים, תגובות קיצוניות וכל תופעה אחרת שמגבילה או מפריעה לתפקוד היום יומי, חשוב מאד לטפל בו.

טיפול במקרים של קשיי ויסות חושי

טיפול במקרים של קשיי ויסות חושי מתחיל באבחון מקיף. המטרה של האבחון היא לבדוק מה מוביל לקושי ולבנות תכנית עבודה אישית. לאחר מכן יש לבצע תרגילים כפי שאלו מופיעים בתכנית העבודה. את התרגול אפשר לבצע בבית ויש להשקיע מדי יום דקות ספורות. התגובה לתרגול מידית ובאה לידי ביטוי בתגובות החברתיות, ביכולות הלמידה ובחוויית העולם החושי.