aaa
מלאו את השאלון שלהלן ואני חוזרת אליכם עם המשך האבחון והטיפול >>> 

 דיסקלקוליה היא אחת מליקויי למידה נפוצים. הבסיס של תשתית הנושא החשבוני – החישוביות, הוא תפיסת הכמות ( ששייכת לתפיסה חזותית ) . כלומר, כמויות, תפיסת שטח, גודל, נפח, תחומים של תפיסה גלובלית, מרחבית וכמותית.

קיים שיתוף פעולה בין שתי ההמיספרות ( שני חלקי המוח ) בתחום החשבוני.

בהמיספרה הימנית נמצא את התשתית , הכמות החזותית, ואילו בהמיספרה השמאלית, את הלוגיקה ( חוקי ההיגיון ).

למעשה, מתמטיקה היא שפה. המספרים הם סימנים וכך גם סימני פעולות החשבון.

תיאום הין שתי ההמיספרות חשוב מאד בנושא החשבון, משום שאם תהיה בעיה בהמיספרה הימנית, עלולות להיות בעיות קשות בתפיסת הכמות.

כאשר יש מצב של דיסלקציה, יכולה להיות גם דיסלקציה מתמטית. יכול להיות מצב של קושי בקריאה , ולעומת זאת פחות קושי בחשבון. אולם, אם ילד מפספס בקריאה אות אחת, הוא יוכל להמשיך להבין, אך אם הוא מפספס סימן מתמטי, כל הפיתרון מסתבך.

לכן,  על פי הגישה הנוירו- התפתחותית- תפקודית ( NDFA), נעבוד על כל ההפעלות שמתאמות בין שתי ההמיספרות כמו, הצלבות וחציית קו אמצע, כי הן חשובות לא רק בקריאה ושפה, אלא גם בתחום החשבוני.

כשיש קושי בתפיסת הכמות, נעבוד גם על הכמות דרך תחושת הגוף ( התחושה העמוקה של השרירים – פרופריוצפטיבית ) . למשל, הגוף הוא אחד. אם הילד נשען עם יד אחת על השולחן ( בעמידה ) , זוהי כמות אחת. אם נשען עם שתי ידיים, שתי כמויות.  אם מוריד יד אחת, כמה נשאר? כמות אחת. וכן הלאה. ניתן לעבוד על תשע נקודות מגע בגוף ( כף רגל, מרפק, ברך, ראש וכו' ).

תחום חשוב נוסף הוא הפיכות( רברסיביליות ) , כלומר קדימה ואחורה , עם הגוף.

ההפיכות חשובה להבנת ציר המספרים, עליה וירידה בציר המספרים. כלומר, הילד לומד שאם יעלה מספר צעדים וירד אותו מספר, הוא יגיע לאותו המספר. ניתן לומר שכל ארבעת הפעולות החשבוניות מבוססות על ההפיכות.

השפה החשבונית יש מבדילה בין ספירה ומניה.

ספירה , היא אוטומטית, מתוך זיכרון שמיעתי. זוהי למידה צלילית, שיושבת בהמיספרה השמאלית.

לרוב, נראה ילדים, שסופרים, מדלגים על הספרה שש, משום שהשש נבלע בין הש' של החמש  ל ש' של השבע.

מניה , הכוונה ליישום השפה המתמטית שנשענת על מציאות פיזיקלית. כלומר, נגיעה וספירה.

כאשר הילד מונה, הוא מתייחס גם לכמות וגם למיקום. ( הראשון קודם לשני…).

דבר נוסף שתומך בחישובי חשבון הוא זיכרון שמיעתי מיידי.

הסחה בקשב עלולה לגרום לבעיות קשות גם בחשבון. כדי לעשות חישובים מסובכים, יש צורך בריכוז גדול, ואם יש הפרעה קשב וריכוז, הילד או סטודנט , לא יצליח לפתור.

ניתן לומר שחישובי חשבון מושפעים מהסחת דעת וריכוז אפילו יותר ממקצועות אחרים.

לכך מצטרף גם נושא החרדה, שמפחיתה בריכוז.  ברגע שילד חרד, ישנה הפעלה חזקה של המערכת האוטונומית, וכל מערכת החושים נדרכת לעולם, לסביבה החיצונית. הילד נעשה רגיש לכל רעש, מראה ואז הוא מסוגל פחות להתרכז.

במתמטיקה הוא חייב להגיע לתשובה אבסולוטית , כלומר, נכון או לא נכון, כשהכוונה, מצליח או נכשל.  הצלחה וכישלון יושבים על האגו, ההערכה העצמית של הילד.

מערכת החינוך בעצם בונה את הפחדים של הילד למתמטיקה. מקובל לחשוב שמי שטוב במתמטיקה הוא חכם.

בעצם, מתמטיקה היא לא שפה יומיומית, אלא עומדת בפני עצמה. המוח אינו מתורגל בשפה הזו.

סובלנות לעמימות –  הכוונה היא באיזו מידה יש לתלמיד סובלנות למידה לכך שהוא לא מבין ולא מוריד מהאגו שלו.

לרוב התלמידים לוקח כמה שבועות כדי להבין  שמה שלמדו , מובן. ההבנה מגיעה חודש עד שלושה חודשים אחרי שהחומר נלמד, משום שלוקח למוח זמן לעשות את הקשרים.

סטודנטים , שלומדים מתמטיקה, צריכים סובלנות לעמימות. אם אין להם אין הסובלנות , הם יפלו ויעזבו די בהתחלת הלימודים. אותם אלו, שיש להם את התכונה הזו, ישרדו וימשיכו ללמוד.