aaa

מלאו את השאלון שלהלן ואני חוזרת אליכם עם המשך האבחון והטיפול >>> 

בעיות חברתיות והתנהגותיות, התפרצויות זעם אצל ילדים

תמונת מצב – יואב ( שם בדוי ) מעורב באין ספור מקרי אלימות בבית ספרו. לפחות פעמיים בשבוע מתקשרת המחנכת שלו להורים, לספר שהוא הרביץ, דחף ואף זרק כיסא על מורה. במרבית המקרים זה קורה ללא התגרות מצד הילדים האחרים. האמת, שגם יואב לא יודע להסביר מדוע הוא מרביץ.  הילדים כבר לא רוצים בחברתו והוא מרגיש מנודה.

בעיות חברתיות והתנהגותיות כאחד, קשורות במקרים רבים לחוסר ויסות תחושתי .לעתים ילדים מופנים לקבלת טיפול רגשי במקום לקבל טיפול בהתפרצויות זעם אצל ילדים וטיפול בחוסר איזון ויסות תחושתי, שהוא אחד הגורמים לבעיות חברתיות והתנהגותיות.

בעיות חברתיות והתנהגותיות יכולות להתחיל כבר מהולדת התינוק אך גם יכולות להגיע בתקופת גיל ההתבגרות אצל ילדים.

מהי ההתקשרות הראשונית  ומה חשיבותה?

 מדובר על תהליך , בתחילת החיים, שבו התינוק מתקשר, מתאהב במטפלים הראשונים שלו, הקבועים והעקביים. ההתקשרות הזו היא על תנאי, אינה מובטחת.

מהו התנאי אם כן? התנאי הוא שמטפלייו הראשונים יעניקו לו מגע מלבב ועקבי לאורך ציר הזמן ההתפתחותי, באמצעות ליטופים, נשיקות ועוד. סוג חוויה כזו חשוב ביותר ואף קריטי.  אם התינוק אינו פוגש כלל מגע והתנהגות מלבבת או שחווה חסר, הוא לא יצור התקשרות, גם אם מה שהורישו לו יש לו את האופציה להתקשרות ראשונית. האופציה תופעל רק אם יקבל מגע מזין לאורך ציר זמן ההתפתחות המוקדמת שלו , באופן רציף, לפחות עד גיל שנתיים.

ככל שיש לילד התקשרות ראשונית טובה יותר, הוא יהיה חופשי יותר לבניית כשירות, כלומר, פעילויות של חקירת העולם סביבו.

תינוק שלא ייצור התקשרות, יסבול מקושי לפתח קשרים חברתיים כל חייו, הוא עלול להיות חריג חברתית.

חשוב לומר שלמרות חוויות עבר, יש פתרון טיפולי פשוט, שמחזיר את הילד או המבוגר למעגל החברתי.

בעיות חברתיות והתנהגותיות על פי הגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית:

 1. התחושה הטקטילית, היא תחושת המגע , פני העור.

 כיצד רגישות יתר למגע ( טקטילית ) גורמת לאיום על כל הקשר החברתי?

  אחד מתפקידיה של תחושת המגע הוא יצירת הקשר בין האנשים. למעשה, זהו תפקוד עתיק יותר מהאדם, שהופיע כבר אצל היונקים. היא הטריגר שמשחרר את האופציה ליצירת הקשר.

על הבסיס של תחושת המגע יושבת האמוציה, הריגוש, שנקרא אהבה. מכאן ניתן להבין שבהעדר מגעיות, אין אהבה.

 כאשר ישנו חוסר ויסות בתחושה, והאדם רגיש יתר למגע על פני העור, הרתיעה עולה על פני השטח, וכל תהליך ההתקשרות , כמו גם התהליך החברתי, נמצא באיום. "ההגנה" גדולה יותר מ"יצירת הקשר".

 תפקיד נוסף של תחושת המגע  הוא הגנה. " משהו הגיע עד פני הגוף"… התחושה הזו עובדת כל הזמן בצורה הגנתית, ולמרות זאת, כמעט ולא מודעים אליה. למעשה, היא נמצאת כל הזמן כדי להודיע שמשהו קורה.

כאשר הרגישות למגע על פני העור עולה, האדם מרגיש רתיעה מדברים שלא אמורים להגיב אליהם.

למשל, הבגד ( סוג הבד, הכפתור או התווית ) "משדר" בעוצמות שלא יכולים להתעלם מהם.

 ילד שמגיע עם רגישות יתר  לקבוצה מאד אינטנסיבית למגע, מרגיש מאוים. האיום הזה מייצר דריכות. במשך שעות יכול הילד להיות במצב של דריכות, הוא חשדן מאד וחושב שמישהו מאיים עליו.  ילד, שדרוך כל הזמן, לא יכול להכיל יותר ואז הוא "מתפוצץ". ההתפוצצות הזו מאופיינת בהתפרצויות זעם, תוקפנות ובכי באופן פתאומי.

 כאמור, אחת מאסטרטגיות ההגנה , שהוא בוחר, שלא במודע, היא התקפה.

לעיתים נראה ילד בגן שמרביץ לילדים אחרים , ללא סיבה נראית לעין, מבלי שהתגרו בו .

אותו ילד רגיש למגע, מקבל שם של אלים, הילדים מתרחקים ממנו ואינם רוצים בחברתו.

 אסטרטגית הגנה אחרת היא הימנעות מלהגיע למקומות בהם יש חשש שיגעו בו, וכך הילד או המבוגר, מסתגרים בבית ונמנעים מחברה.

 רגישות למגע עדין יכולה להיות בכמה מקומות על הגוף ועלולה לגרום למצב של חיכוך וכעסים בין ההורים לילד. לעיתים, ההורים תופסים את ילדם כילד בעייתי , וכועסים רבות על התנהגותו, על התפרצויות הזעם שלו, אם זה בזמן חפיפת הראש, או המקלחת עצמה, ההלבשה בבוקר, שהופכת להיות מאבק יומיומי, ואפילו בזמן האוכל, שכן עלולה להיות רגישות גם בתוך הפה.

 ילד, רגיש יתר למגע, יכול לבחור גם "לשלוט" בכללי המשחק עם ילדים אחרים, ואז אם השליטה נשברת, הוא תוקף או בורח. הוא יכול להגיב בצורה לא נעימה , כשמישהו מתקרב אליו, ואז יכונה "אנטיפת", ילד קר.  אלה תוויות שנותנים לילדים, שמנסים להתגונן ולהתרחק.

 הדריכות הגבוהה, שהילד נמצא בה, מעלה את טונוס השרירים שלו . הגוף נעשה נוקשה. במצב של מתח (סטרס) מתמשך הילד הופך ל"קוטר".  ילד, שמקטר כל הזמן, מעצבן מאד את סביבתו, שאין לה אמפטיה אליו.

חשוב לומר שיש טיפול פשוט וישים, שמוריד את הרגישות למגע ואת הבעיות החברתיות.

 2. התחושה הריחית

 זהו הגורם השני , אחרי תחושת המגע, שמשפיע על הצד החברתי.

 הדיבור על ריחות רעים קבל איסור חברתי.  המילה "מסריח" היא טאבו. לא נאה לומר אותה.

מסריח זה דבר מגעיל שיוצר רתיעה. מילות טאבו משמשות לקללות. ילד שאומר למישהו :"אתה מסריח", בעצם מקלל אותו.

 ילד , שרגיש יתר ריחית, ויאמר על מישהו אחר שהוא מסריח, יגרום לכך שיכעסו עליו. אותו ילד נמצא במצב, שאינו יכול לומר את מה שהוא חש.

חלק גדול מהדחיות בין בני אדם, שהם אפילו לא מודעים, מושפע מהריחות.

 מאחר ולריחות הגוף יש השפעות רבות עוצמה עלינו, ומאחר וסוגי אוכל ותבלינים, משפיעים על ריחות הגוף שלנו, הרי שלכל קבוצה אתנית, הרגילה לאכול מאכלים משלה, יש ריחות אופיינים לה. האדם תופס את הריחות, של קבוצה אתנית אחרת, כדוחים, מסריחים, גם כאשר היא נקייה לחלוטין.  דחיית האחר, השונה, קשורה ביסודה במקרים רבים לריחות, גם מבלי שנהיה מודעים לכך.

 גם לריח, כמו לתחושת המגע, תפקיד חשוב בהתקשרות הראשונית של התינוק.  אם תינוק, רגיש מאד ריחית, תהיה לו בעיה בהנקה, שכן , לעיתים האם מזיעה, כאשר מניקה, ואז הילד מסרב לינוק , ואילו האם אינה מבינה מדוע הוא בוכה ולא יונק.

 ישנן התנהגויות, שמאפיינות ילדים רגישים יתר ריחית, שנראות מהצד כהתנהגות מטורפת, שאין לה פשר.התנהגות כזו יוצרת אצל החברה גועל, דחייה.

הצורך בהתגוננות, בפני ריחות רעים , גורמת לילד להתנהגויות המשונות.

ניתן לראות ילד , שמרחרח את עצמו ללא הרף,בעצם הוא מתנתק מעולם הריח מסביבו.

לפעמים נראה אדם , שמרחרח את העור שלו , אחרי שנגע בו עם רוק. לרוב , אנשים מודעים לא יעשו זאת בחברה.

התנהגות נוספת היא סימון האזור בריח. בעצם, יותר מסימון זה הפצת הריח של האדם במקום בו הוא נמצא, על ידי מריחת רוק. זוהי התנהגות הגנתית. במקרים קיצוניים יותר, נראה סימון הסביבה בשתן.

חשוב לומר שישנו טיפול קל, לאורך זמן לא ארוך, שמוריד את הרגישות לריחות ומקל על הילד או המבוגר.

3. רגישות יתר שמיעתית

 רגישות יתר שמיעתית יוצרת אצל האדם, שלוקה בה, מתח (סטרס), שמכלה את האנרגיות שלו. הוא מתרגז מהר ומתעצבן. יש לו התפרצויות זעם , בכי, אגרסיביות, גם כשאין סיבה מוצדקת.

 אחת מצורות ההימנעות השכיחות היא אי יציאה למסיבות, פסטיגלים או אירועים גדולים, בהם הרעש חזק.  ההימנעות יוצרת בעיות עתידניות, משני התפתחות. היא בונה חסכים חברתיים, התפתחותיים, רכישת ידע וכו'.

 למעשה, לרוב המכריע של רופאי א.א.ג. אין מושג מרגישות יתר שמיעתית, כמו גם לקלינאיות תקשורת. למרות שהנושא נפוץ מאד, ויש לו השפעות אדירות על ההתנהגויות ועל התפרצויות זעם אצל ילדים,בתחום המקצועי הנושא מוכר הרבה פחות ממה שההיגיון אומר.

חשוב לומר כי ישנו טיפול מקיף להורדת רגישות לרעשים ולפתרון של בעיות חברתיות.

 על פי הגישה הנוירו- התפתחותית-תפקודית, ניתן טיפול להורדת הרגישויות, כך שהילד או המבוגר ירגישו נינוחים בחברה וההתנהגות שלהם לא תהיה חריגה.

לקריאה נוספת:

 התנהגויות טיפוסיות לחוסר איזון תחושתי

אבחון

ויסות תחושתי