aaa
מלאו את השאלון שלהלן ואני חוזרת אליכם עם המשך האבחון והטיפול >>> 

  PDD- Pervasive Developmental Disorder פירושו ,הפרעות התפתחותיות מקיפות ונרחבות. מדובר על קבוצה של הפרעות, שמופיעות בגיל הרך ורואים פגיעה בכל תחומי ההתפתחות של הילד, שבאה לידי ביטוי ביכולות השפתיות כמו, דיבור והבנת שפה, יכולות תקשורתיות כמו, תקשורת מילולית ובלתי מילולית, ביכולות קוגנטיביות , דהיינו,תפקודי חשיבה, בהתפתחות רגשית, מוטורית גסה ועדינה ובתפקודים תחושתיים כמו, שמיעה מגע, ראייה.

אצל ילדים ,עם הפרעות נרחבות,ובמיוחד ילדים שמוגדרים pdd-nos נראה קושי בולט ליצור קשר הדדי ואף להנות מקשר הדדי עם הסביבה האנושית, בה הם נמצאים ולהשתמש בתקשורת כדי לממש את הקשר כמו כן נראה גם צורך בטיפול בלקויות למידה.

את ההבחנה הראשונה עושים בין גיל שנתיים לשלוש, וכאשר יש חשד לפגיעה במספר רב של תחומי התפתחות, מקבל הילד את האבחנה הראשונה כ- pdd-nos  Not Otherwise Specified ורק במשך השנים בודקים את התפתחות הילד ביחס למגוון הטיפולים שמקבל, ואז אפשר לקבוע את מצבו על ספקטרום ה- PDD ( כמו אספרגר, אוטיזם וכו').

ילדים, שנשארים בהגדרתם כ-pdd-nos, עשויים , בסופו של דבר לאחר טיפולים אינטנסיביים, לצאת מהקטגוריה של PDD  ולהשתלב במערכת החינוך הרגילה. הטיפולים עורכים זמן רב, לעתים מספר שנים, ומצריכים סבלנות רבה. ישנם קשיים רבים ועל כן חשוב להציג מטרות וכל פעם לבדוק מחדש ולהציב מטרות חדשות.

כאשר עושים טיפול בלקויות למידה , על פי הגישה הנוירו-התפתחותי -תפקודית (NDFA), נמצא כי ישנו קשר ישיר לחוסר איזון תחושתי. הקושי הגדול ביותר אצל ילדי PDD הוא הרגישות השמיעתית. ככל שהרגישות השמיעתית גדולה יותר, כך היא מובילה להפסד מצטבר, מכיוון שיש יותר סגירות קשב. סגירות הקשב המרובות מסייעות לילדים "לסגור" את רעשי הסביבה וכתוצאה מכך הם מפסידים רעשים "חיוביים" כמו, קולות של דיבור, שפה, צלילים, אינטונציה, דבר שפוגע בצורה ישירה בהתפתחות השפתית שלהם ובהבנת שפה חברתית (סלנג).

בעקבות הרגישות השמיעתית הגבוהה נראה מיעוט בתגובות ואף היעדר תגובות, אי-זמינות לפניות ואף בריחה למקומות שקטים. ברור שילדים רגישים מתקשים לשבת בכיתה "רועשת", דבר שמביא כאמור לליקויי למידה כמו דיסלקסיה.

קושי גדול נוסף , שמוביל לקשיי קשב וריכוז והיפראקטיביות ושמשפיע כאמור על ליקויי הלמידה, הוא חסר בתחושה הווסטיבולרית, היא תחושת התנועה ושיווי המשקל. מנגנון הקשב השמיעתי והמערכת הווסטיבולרית סמוכים זה לזה, ולכן מתקיים קשר ישיר בין הפעלות תנועתיות לפתיחת וניתוק קשב שמיעתי.

ילדי PDD , שסובלים מרגישות יתר שמיעתית, משתמשים ,כצעד הגנתי, בתנועה מונוטונית כדי לסגור את עצמם מפני העולם. נראה אותם מתנדנדים לאורך זמן, מסתובבים סביב ציר במהירות רבה, מנענעים את ראשם מצד לצד. לרוב , התנועתיות המרובה תלווה ברעש עצמי מונוטוני, שתגרום לסגירת קשב חזקה אף יותר.

עוד חסר גדול, שמוביל לליקוי למידה נוסף-דיסקלקוליה ( קושי בחשבון), הינו חסר בתחושה הפרופריוצפטיבית , היא התחושה העמוקה של השרירים, מפרקים וגידים. קיימת השפעה ישירה על התפתחות תפיסת הגוף, הכיווניות, שחשובה מאד בלימוד החשבון.

כאשר נרצה לעזור לילדי PDD להשתלב במערכת החינוך הרגילה, חלק מרכזי בטיפול בלקויות למידה יהיה טיפול בוויסות התחושתי, כלומר, הורדת הרגישות השמיעתית ומתן תחושה, שחסרה, במערכת התנועה ובמערכת השרירים. בצורה זו, יוכל הילד להיות פנוי ללימודים.

זוהי המלצה מאימא לילד שמוגדר pdd-nos , אשר הראה התקדמות ניכרת בעקבות הטיפול.